<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תע"ג</h1>
<h2>דף קט:</h2>
הכחל קורעו ומוציא את חלבו. ומפרשינן בגמ' קורעו שתי וערב וטחו בכותל ואוכלו בין צלי בין מבושל דצלי ומבושל גבי חלב נבילה ושמנונית חד הוא. ואפי' בהדי בשר. לא קרעו שתי וערב אלא קריעה קצת אינו עובר עליו בין צלי בין מבושל בין בהדי בשר אמר ר' זירא אמר רב אינו עובר עליו כיון שקרעו קצת אע"פ שלא קרעו שתי וערב ולא טחו בכותל אם בישלו אפי' בהדי בשר מותר לאוכלו. אבל אם לא קרעו כלל ובישלו בהדי בשר אסור מדרבנן כדאמרי' בפירקא דלעיל כחל בששים וכחל מן המנין דחלב (שחיטה) [שחוטה] מדרבנן. ואפי' קרעו כיון שלא קרעו שתי וערב וטחו בכותל אסור לבשלו בהדי בשר לכתחילה. דקורעו תנן (ומקרעינן) [ומפרשינן] ליה שתי וערב (בהדי בשר לכתחלה). מכלל דבלא שתי וערב אסור לכתחלה בהדי בשר. ובלא קריעה כלל אסור שטעם הכחל בבשר דומה כטעם חלב בבשר ולכך גזרו חכמים. וכשאין הבשר עם הכחל (בקריעה) [בקדירה] מותר לכתחילה כיון שקרעו ואפי' שלא קרעו שתי וערב אין החלב כנוס בכחל כמו שהיה קודם. ואע"פ שחוזר ונבלע תוך הכחל לא גזרו בו חכמים כיון שאין בשר אחר ולא נשתנה טעמו של כחל מפני בליעה זו ולא אתי לאיחלופי למיכל בשר בחלב. ועל כרחינו מה שאמר מותר זהו אפי' בקדירה ואפי' בהדי בשר כיון שקרעו קצת כמו שפירשתי. תדע דסתם בישול אינו אלא לקדירה. וכן סוגיא של הלכה זו. שאינה מדברת כלל בצלי דמה ענין צלי אצל שמנונית וחלב [ו]נבילה ואתא שפיר דהא תניא כלישנא קמא דרב כחל שבישלו בקדירה בחלבו כגון שקרעו קצת בלא שתי וערב (ובשלוק) [ובשלו] לחודיה בלא בשר כדפרישית לעיל מותר. דהך מתני' בעל כרחיך בלא בשר מדקתני שבישלו בחלבו ולא קתני שבישלו עם (חלב) הבשר ש"מ דמשום היא גופא קאמר רב נחמן לקמן דהאי מותר לכתחלה קאמר. ואם כן בקריעה קצת מיירי. כיצד קורעו כדי לבשלו ואפי' בהדי בשר ואמתני' קאי דקתני הכחל קורעו ומבשלו בכל עניינים. קורעו שתי וערב וטחו בכותל ומבשלו בקדירה ואפי' בהדי בשר. קרע לי ואנא איכול כו'. בצלי או בקדירה בלא בשר קאמר דכי הדדי נינהו. הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב אלא לקדירה כלומר לבשלן בקדירה עם בשר. דלקדירה משמע עם בשר כדתנן אם יש טעם בקדירה. אבל (בלא קדירה בשר) [בקדירה בלא בשר] לא בענן שתי וערב אלא קריעה קצת כדפרישית. אמר להו רב נחמן זויקו לה כחלי. פי' כמו הני ארמאי זווקאני. שנפוחין כנודות. וכן פי' בערוך. והכי פי' זויקו לה כחלי. בשלו לה כחל. כשיתבשל יהא נפוח ומלא מן החלב כנוד. וכגון שלא קרוע שתי [וערב]. ובקדירה (אגב קריעה) גרידא ובלא בשר קאי רב נחמן דאכתי זיווקא הוא (ו)כיון שלא קרעו שתי וערב ולא טחו. והא אנן תנן קורעו ופירשנו שם שתי וערב וטחו בכותל. ומתרץ ההוא לקדירה. כלומר להתירו לבשל (לקדירה) [בקדירה] בהדי בשר. דבבישול בהדי בשר בענן שתי וערב וטחו בכותל. אבל לקדירה בלא בשר בקריעה קצת סגי. ומקשינן והא אפי' בקדרה בלא בשר אמרנו בברייתא דלעיל אסור לכתחלה. דהכי משתמע בלא בשר כדפרישי'. ולכתחלה אסור דקתני כחל שבישלו דמשמע דיעבד. ורב נחמן (מתוך) [מתיר] אפי' לכתחלה. הוא הדין דאפי' לכתחלה שרי וכו'. ורב נחמן כלישנא קמא דרב סבירא ליה דהלכתא הכי. וכן פר"ח דהלכה כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותיה. ואין נראין דברי הקונטרס שדוחק ואומר דרב נחמן פליג אלישנא דהילכתא וסבירא ליה כאיכא דאמרי ובשלו היינו צלי. וזווקו היינו שפודו. ואין נראה דא"כ לישני ליה כי תניא ברייתא בבישול ובדיעבד.
